כוח הבחירה של האדם, משמעותו הטיפולית וכיצד ניתן לגלות אותו

כותב:  הרב שנהב עסיס, מעובד

 

מבוא

אחת מאבני היסוד של הפסיכולוגיה היהודית היא האמונה בכוח הבחירה החופשית של האדם. בניגוד לגישות פסיכולוגיות רבות הרואות באדם יצור תגובתי בלבד – תוצאה של גנטיקה, חינוך, טראומות ודחפים – היהדות רואה באדם ישות מוסרית ורוחנית, בעלת נשמה אלוקית ויכולת להתעלות מעל התנאים והכוחות המעצבים את עולמו.

לפי תפיסה זו, האדם אינו מוכרח לפעול על פי רגשותיו, פחדיו או דחפיו בלבד. יש בו מרחב פנימי עמוק של חירות, שבו הוא מסוגל לבחור כיצד לחשוב, כיצד להגיב ואיזה אדם להיות.

הפסיכולוגיה היהודית אינה מתעלמת מקיומם של כוחות לא־מודעים, טראומות או דפוסים נפשיים, אך לצד כל אלו היא מדגישה רובד נוסף – נקודת הבחירה. נקודה זו היא יסוד האחריות האישית, התקווה והאפשרות לשינוי.

מאמר זה יעסוק במשמעות כוח הבחירה לפי היהדות, בהשלכותיו הטיפוליות ובדרכים שבהן ניתן לעורר מחדש באדם את תחושת החירות והאחריות לחייו.

 

כוח הבחירה במסורת היהודית

האדם כישות בוחרת

הרב אליהו אליעזר דסלר יוצא בחריפות נגד תפיסתו של זיגמונד פרויד, שטען כי האדם מונע בעיקר על ידי דחפים ויצרים לא־מודעים, ללא בחירה חופשית אמיתית.

לדברי הרב דסלר, אדם המתמודד בחיי היומיום עם ניסיונות מוסריים יודע מתוך חוויה פנימית שיש בו כוח לבחור: להתגבר על כעס, לוותר על נקמה, לרסן תאווה ולפעול מתוך ערכים גם כאשר הדבר קשה.

תחושת המאבק הפנימי והיכולת להתגבר על הדחף הן עדות לכך שהאדם אינו פועל רק מתוך מנגנונים אוטומטיים, אלא מחזיק ב"מרחב בחירה" – המקום שבו מתרחשת ההכרעה הפנימית.

כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה: "רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו."

 

גילוי הבחירה מתוך ההתבוננות האישית

הכותב מתאר כיצד בילדותו התחבט בשאלה עמוקה: האם האדם באמת בוחר, או שמא גם הבחירה עצמה היא תוצאה של רצון פנימי שאינו בשליטתו?

לאחר התבוננות ממושכת הגיע להבנה משמעותית: כל עוד האדם מאמין שאין לו יכולת לבחור -הוא אכן נעשה חסר בחירה. אולם כאשר הוא מעורר בתוכו את הרצון לבחור, נוצר מחדש מרחב פנימי של חירות.

מכאן עולה רעיון יסודי בפסיכולוגיה היהודית: עצם האמונה בכך שיש לאדם יכולת לבחור, היא כבר תחילתה של הבחירה עצמה.

עם זאת, כוח הבחירה אינו בלתי מוגבל. האדם אינו בוחר את כל נסיבות חייו, אך הוא כן מסוגל לבחור כיצד להשתמש בכוחות נפשו – במה לחשוב, במה להאמין, כיצד לפעול ואיזו משמעות להעניק למציאות חייו.

 

הבחירה וגילוי ה"אני" הפנימי

האדמו"ר מפיאסצנה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא, כותב כי הבחירה החופשית מתחילה כאשר האדם רואה את עצמו כ"יש בוחר" – ישות ייחודית ובעלת ערך עצמי.

כל עוד האדם רואה את עצמו כחלק חסר זהות בתוך המון אנושי, הוא עלול לפעול מתוך תגובתיות בלבד, בדומה ליצור הפועל לפי גירויים חיצוניים.

אך כאשר האדם מגלה את עולמו הפנימי, את כוחותיו ואת זהותו הייחודית – הוא מתחיל לפעול מתוך מודעות ובחירה.

הנשמה מבקשת מן האדם לבטא את ייחודו, ולא להיסחף אחר לחצים חיצוניים, חיקוי חברתי או דפוסים אוטומטיים.

 

ויקטור פרנקל והחירות הפנימית

ויקטור פרנקל, מייסד הלוגותרפיה, ביטא רעיון הקרוב מאוד להשקפת היהדות כאשר כתב:

"אפשר ליטול מן האדם את הכול – חוץ מדבר אחד: את החירות האנושית האחרונה – לבחור את עמדתו בכל מערכת נסיבות נתונה."

גם בתנאים הקשים ביותר, האדם מסוגל לבחור כיצד להגיב למציאות: האם ליפול לייאוש, או לחפש משמעות; האם להישבר, או לשמור על צלם אנוש.

היהדות רואה ביכולת זו יסוד מהותי בקיומו של האדם. הבחירה אינה תלויה בנוחות החיים, אלא קיימת גם בתוך כאב, קושי ומשבר.

 

המשמעות הטיפולית של כוח הבחירה

כאשר אדם מגיע לטיפול רגשי, פעמים רבות הוא חש חסר שליטה:

• "אני פשוט מתפרץ"
• "אני לא מצליח לעצור את עצמי"
• "זה חזק ממני"

תחושות אלו אמיתיות, אך הפסיכולוגיה היהודית מבקשת לעזור לאדם לגלות מחדש את נקודת הבחירה שבתוכו.

המטפל אינו "מתקן" את המטופל, אלא מסייע לו להתחבר מחדש למקום הפנימי שבו קיימת חירות.

באמצעות מודעות, התבוננות עצמית, תרגול איפוק והבחנה בין הקול הפנימי האמיתי לבין תגובות אוטומטיות של פחד, יצר או הרגל – האדם מתחיל להבין שיש לו אפשרות לבחור כיצד להגיב.

 

הבחירה והנשמה

לפי הפסיכולוגיה היהודית, הבחירה קשורה ישירות לרובד הנשמה שבאדם.

כאשר האדם פועל רק מתוך הרגש האינסטינקטיבי, הוא עלול להיות מופעל על ידי פחדים, כעסים ודחפים. אולם כאשר הוא מתחבר לנשמה – לקול הפנימי הצלול והעמוק שלו – נפתחת בפניו אפשרות לפעולה מודעת וחופשית יותר.

בחירה אמיתית אינה רק החלטה רגעית, אלא תהליך מתמשך של גילוי עצמי. רק אדם שמכיר את ערכיו, רצונותיו ושליחותו, מסוגל לבחור באמת ולא מתוך בלבול או חיקוי.

לכן אחד היעדים המרכזיים בטיפול הוא לעזור לאדם לגלות את ה"אני האמיתי" שלו, ולהבחין בינו לבין "האני הכוזב" -הזהות שנבנתה מתוך פחד, לחץ חברתי או הרגלים ישנים.

 

אחריות, תיקון ותקווה

כאשר חברה מאבדת את האמונה בכוח הבחירה, היא מאבדת גם את תחושת האחריות האישית. אם "הכול דחפים" או "הכול טראומות ילדות" – אין מקום אמיתי לתיקון ולשינוי.

היהדות אמנם מכירה בקיומם של פצעים נפשיים וכוחות לא־מודעים, אך לצד זאת היא מדגישה שהאדם תמיד מחזיק בנקודת בחירה מסוימת.

רעיון זה משמעותי במיוחד בהתמודדות עם התמכרויות. האדם המכור חש לעיתים חסר אונים ונשלט לחלוטין. אך הגישה היהודית מציעה תקווה: גם בתוך הקושי קיימת נקודת בחירה, וכאשר האדם מתחיל לזהות אותה -מתחיל תהליך השחרור.

 

בחירה מול רגש

לעיתים נדמה כי הבחירה עומדת בניגוד לרגש. אדם עשוי לשאול: האם לבחור אחרת מן הרגש שלי אינו זיוף עצמי? הפסיכולוגיה היהודית אינה מעודדת הדחקה רגשית. להפך – היא מדגישה את החשיבות שבהכרה ברגש, בהבנתו ובהכלתו.

הבחירה אינה מלחמה בכוח נגד הרגש, אלא היכולת להבדיל בין הרגש לבין התגובה אליו. כאשר האדם לומד להכיר את רגשותיו מבלי להיות משועבד להם, הוא מסוגל לפעול מתוך מודעות ולא מתוך תגובתיות אוטומטית.

 

כוח הבחירה כפתח לריפוי

אנשים שחוו משברים, נפילות או פגיעות עלולים להרגיש שאיבדו את היכולת לבחור.

אחד הכלים הטיפוליים העמוקים ביותר הוא החזרת תחושת הבחירה. כאשר האדם מבין שגם אם אינו שולט במה שקרה לו – עדיין יש לו אפשרות לבחור כיצד להגיב – נפתח בתוכו פתח של ריפוי.

כוח הבחירה אינו שייך רק לאנשים דתיים. הוא שייך לכל אדם המבקש לחיות מתוך אחריות, מודעות ורצון ליצור טוב בעולם.

כאשר האדם מגלה את כוח הבחירה שבו, הוא מפסיק להסתפק בקיום טכני של החיים ומתחיל לשאול:

• מה התפקיד שלי בעולם?
• מהי השליחות שלי?
• כיצד אני רוצה לחיות?

מתוך שאלות אלו נוצרים חיים של משמעות, יוזמה וצמיחה.

 

הבחירה כעבודת חיים

הפסיכולוגיה היהודית אינה רואה את הבחירה כאירוע חד־פעמי, אלא כתהליך מתמשך לאורך כל חיי האדם. בכל גיל ובכל שלב מתעוררים אתגרי בחירה חדשים:

• בגיל ההתבגרות -בחירה בזהות
• בבגרות – בחירה בזוגיות ובקריירה
• בהורות – בחירה בדרך החינוך
• במשברים – בחירה כיצד לקום מחדש

היהדות מעניקה לאדם אמונה עמוקה בכך שהוא מסוגל להשתנות, לצמוח ולבחור מחדש בכל שלב בחייו. "ובחרת בחיים" (דברים ל', י"ט)

 

סיכום

האדם אינו רק יצור המופעל על ידי דחפים, רגשות או נסיבות חיים. הוא ישות בוחרת, בעלת יכולת פנימית להחליט כיצד לחיות, כיצד להגיב ואיזה אדם להיות.

ככל שהאדם מתרגל לבחור מתוך מודעות ואחריות, כך הוא מרחיב את מרחב הבחירה שלו ומחזק את חירותו הפנימית.

כוח הבחירה מעניק לאדם תקווה גם במצבים קשים. הוא מאפשר שינוי הרגלים, יציאה מהתמכרויות, תיקון מערכות יחסים ובניית חיים בעלי משמעות.

הפסיכולוגיה היהודית מבקשת להזכיר לאדם אמת עמוקה ופשוטה: גם בתוך קושי, כאב ובלבול -תמיד קיימת האפשרות לבחור.

מקורות:

1. הרב אליהו אליעזר דסלר, מכתב מאליהו, חלק ה'.
2. הרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה'.
3. האדמו"ר מפיאסצנה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא, צו וזרוז.
4. ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות (2005).
5. ספר דברים, פרק ל', פסוק י"ט.